קובו (פרי)
קובו | |
---|---|
פרי הקובו | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו-פסיגיים |
סדרה: | ציפורנאים |
משפחה: | צבריים |
סוג: | Cereus |
מין: | peruvianus |
שם מדעי | |
Cereus peruvianus מילר, 1768 |
הקובו הוא פריו של צמח אשר שמו המדעי הוא Cereus peruvianus או Cereus repandus. זהו קקטוס שמוצאו בדרום אמריקה, והוא אחד מסוגי קקטוסי הפיטאיה, המתאפיינים בגבעולים עמודיים. בניגוד לפיטאיות האחרות, סוג זה איננו זוחל.
הצמח אותר בפרויקט שהתחיל בשנת 1985 ומטרתו הייתה זיהוי צמחים נותני פרי המתאימים לגידול במדבר. זרעיו התקבלו מעמרם קודיש, אשר נהג ללקט זרעים מגנים פרטיים בדרום קליפורניה, מצמחים בעלי פירות באיכות סבירה.[2] מבין הזרעים הללו, המבטיח ביותר היה Cereus peruvianus Britton and Rose.[3] הסתבר שהוא יעיל מאוד בניצול מים, עמיד לטמפרטורות גבוהות מאוד בלחות אוויר נמוכה מאד, קרינת שמש מלאה, ללא חרקים מזיקים בישראל. כמו כן, קל וזול להרבות אותו מייחורים. מניב אחרי 3 שנים בלבד, בעל חיי מדף ארוכים, תכולת סוכר נמוכה ומתאים לחולי סוכרת.[2] כדי להבטיח יבול כלכלי, יש הכרח לגזום את הגבעולים.
צמח הצ'ראוס הוא קקטוס עמודי, קוצני ומסועף, הגדל עד לגובה של כ-3 מטרים. פורח בלילה בצבעי לבן וורוד. כל פרח נפתח ללילה אחד בלבד ואחר כך נובל. לפריו שונות רבה בצבעים, הנעים בין צהוב לאדום כהה. הפרי מיוחד בקרב הקקטוסים בהיותו חסר קוצים, על אף שצמח האם קוצני מאוד, בעיקר בחלקו התחתון. ציפת הפרי הנאכלת היא בצבע לבן, ארומטית, בטעם עדין, חמוץ- מתוק. בציפה מפוזרים זרעים שחורים קטנים אשר אף הם אכילים. בשל צבע ציפת הפרי (לבן עם נקודות שחורות), רבים משתמשים בו על מנת לקשט מגשי פירות.
הצמח הוא בעל אי התאם עצמי והפריה זרה היא חובה. מאחר שאין לו מאביק מתאים בארץ, ללא הפריה ידנית איננו מפתח פירות, וזו הסיבה שהרבה חובבים מכירים אותו רק כצמח נוי, בעל פרחים מרשימים, הפורחים ללילה אחד בלבד.[2]
הפרי היה מיוצא מישראל על ידי חברת אגרקסקו תחת השם "קובו" ובשנת 2014 חקלאי ישראל היו היצואנים היחידים בעולם[2]. מאז פסק היצוא של הקובו והוא משווק רק לשוק המקומי (נכון לספטמבר 2022, לפי דיווח של פרופסור יוסף מזרחי).
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם, כפי שידוע בישראל, ניתן מתוך מבט ליצוא, כפי שאמר פרופסור מזרחי, שעמד בראש צוות האינטרודוקציה: "אנו המצאנו את השם קובו כדי להבדילו מהפיטיות האחרות. בחרנו את המילה קובו כי ניתן לבטאו בכל העולם ללא אותיות עם צלילים שיש אנשים שלא יכולים לבטא."
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
מטע קובו בשדה ניצן
-
פרי קובו קלאסי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מערכת וואלה!, יותר ישראלי מטרופי, באתר וואלה, 15 בספטמבר 2002.
- J. Weiss, A. Nerd, and Y. Mizrahi. 1993. Development of Cereus peruvianus (Apple Cactus) as a New Crop for the Negev Desert of Israel, hort.purdue.edu p. 486-471. In: J. Janick and J.E. Simon (eds.), New crops. Wiley, New York.
- Mizrahi, Y., A. Nerd, and Y. Sitrit. 2002. New Fruits for Arid Climates, hort.purdue.edu p. 378–384. In: J. Janick and A. Whipkey (eds.), Trends in new crops and new uses. ASHS Press, Alexandria, VA.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קובו באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 3 4 Mizrahi Y., Cereus Peruvianus (Koubo) New Cactus Fruit For the World, Rev.Bras.Frutic.,Jaboticabal-SP 36(1), מרץ 2014, עמ' 068-078
- ^ Weiss, J. et al., Janick J.,Simon, J.E. (ע), Development of Cereus peruvianus as a new crop for the Negev desert of Israel, New crops, New York: Wiley and Sons, 1993